האפיק הזה הוא –

ליין מוצרים פיזיים ממותג, הקשור לתחומכם ומותאם לקהל הלקוחות והעוקבים שלכם, שנותן להם לצרוך ממכם לא רק ידע, אלא גם כלים פיזיים שיוכלו לקחת את הידע ואת המוצרים שלכם ובעקבותיהם לשדרג את החוויה שאתם נותנים ללקוחות שלכם.

במשפט אחד למה בכלל מייבאים / מייצאים סחורות?

כדי להשתמש בכל המשאבים הקיימים לנו בעולם בדרך הכי יעילה, נכונה ורווחית.

זאת אומרת שאם לצורך העניין בברזיל מגדלים מנגו והתנאים מאפשרים לעשות את זה בצורה מאוד יעילה, מה שהופך את התהליך לזול יותר ומאפשר לקבל תוצר מעולה במחיר מצויין.

לעומת זאת באירופה ברוב המוחלט של המדינות גידול מנגו ממש לא כדאי, 

התנאים לא מתאימים, כל התהליך הופך למסורבל יותר וכמובן בעקבות כך – יקר יותר.

לכן ברזיל אחת היצואניות הגדולות בעולם של מנגו, 

ואירופה צורכת את המנגו הברזילאי יותר מכל מנגו אחר.

בישראל עיקר יכולות הייצור נמצאות בטכנולוגיה גבוהה וחקלאות, 

מעבר לזה יש יצרנים קטנים של מוצרים נוספים, אך היצרנות בארץ

 כמעט ולא קיימת בתחומים אחרים (ברור שיש יצרנות בכל מיני תחומים שונים, 

אבל לרוב היא קטנה ויחסית יקרה ולא כדאית) 

ומכאן נובע שאנחנו נשענים כמעט בכל תחום על יבוא וייצור בחו"ל, זה לא איזה נתון הזוי – כמעט כל המדינות בעולם נשענות על יבוא.

בשנת 2021 יבוא סחורות (ללא יהלומים) לישראל הסתכם ב- 86 מיליארד דולר (עלייה של %4.29 לעומת שנת 2020). 

*הנתון נלקח מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ניתן לצפות כאן.

אז מה זה אומר בעצם להיות יבואן?

בפשט, לרכוש סחורה מיצרן/ספק במדינה A (המדינה ממנה מייצאים את הסחורה שאתה צריך) ולדאוג להובלה ושחרור הסחורה במדינה B (המדינה שבה אתה מוכר את המוצרים שלך)

כל עסק המבוסס על קניה ומכירה של סחורה או שימוש רב בסחורה 

ספציפית באופן קבוע ולא מבצע יבוא, הוא סוג של יורה לעצמו ברגליים.

אומנם יכול להיות לך אחלה דיל עם ספק בארץ, נוחות,

 ואתם מכירים הרבה זמן והכל טוב ויפה, 

אבל הספק בארץ במקרה הטוב הוא היבואן ובמקרה הרע הוא סיטונאי שקונה מיבואן, 

זאת אומרת שלא משנה איך נסובב את הסיטואציה, אנחנו משלמים הרבה יותר אם אנחנו לא מייבאים את הסחורה שלנו.

ברגע שאנחנו יודעים את הכתובת ממנה אנחנו מוציאים את הסחורה למשלוח,

את המידות והמשקל של הסחורה, אנחנו כבר יכולים להתחיל לברר לגבי משלוח לעסקת היבוא המסחרי שלנו. 

שילוח אווירי אקספרס, שילוח ימי, שילוח דרך הדואר הבינלאומי וכו..

בחרו את אחת האופציות בקפידה, תוך כדי שהם תואמים לכם לזמן שאתם צריכים שהסחורה תגיע

והעלות שתתאים לכם כדי לייצר רווח מהעסקה.

המלצה, במידה ויש לכם משלוח עם נפח ומשקל גדולים,

השתדלו לתכנן אותו כך שתוכלו לשלוח אותו במשלוח ימי ולחסוך בעלויות.

*המשלוח הוא כמובן לא ההוצאה היחידה שלכם בתהליך היבוא המסחרי,

ישנם גם המיסים, האגרות וההיטלים ועלויות תקנים / אישורים במידת הצורך, שאם לא מודעים להם יכולים להפוך עסקה ללא רווחית,

חשוב לשים לב גם אליהם.

במאמר זה אנחנו מתמקדים בנושא השילוח ולכן לא נפרט עליהם כרגע,

אלא במאמר שמדבר על כל העלויות ביבוא מסחרי מא' עד ת'.

מה זה אומר לעמוד בדרישות יבוא מסחרי?

כדי לבצע יבוא מסחרי נדרשים לעמוד בקריטריונים הבאים –

1. להיות בעל עסק (פטור/מורשה/חברה בע"מ) – בלי זה, לא ניתן לשחרר את הסחורה בהגעתה לארץ.
2. לעמוד בתנאים שנדרשים על מנת להכניס את המוצר לארץ בצורה חוקית.

          (אם זה אישור או תקן, אם זה תשלום מכס או מס אחר שחל על המוצר ביבוא)

חשוב להבין – כל מוצר בעולם מסווג תחת קוד שנקרא Hs code, בעברית "פרט מכס".

לפי הקוד הזה, אנחנו יכולים להבין מה הדרישות חוקיות למוצר שאנחנו רוצים לייבא.

למשל, מוצר המסווג תחת Hs code – 95069900/6  סוג של אביזר ספורט – פטור ממכס ולא נדרשים אישורים ליבוא.

את הHs code ניתן לקבל ממסווג ממכס, לאחר שהעברתם לו את הפרטים הבאים – 

– מפרט מלא של המוצר.

– למה המוצר משמש. 

– את מי המוצר משמש.

סיווג הוא תחום שהוא לא חד משמעי, יש מסווג מכס שיכול לטעון אחרת ממה שמסווג אחר יטען, 

בהתאם לניסיון שלו, הידע שלו והדעה שלו. 

בסוף סוכן המכס בחברת השילוח ועמילות שתבחרו לבצע איתה את השילוח, שחרור הסחורה והשידור למכס, 

היא זו שמחליטה מה הסיווג שתגיש למכס, 

לכן חשוב לבחור בקפידה את חברת העמילות ושילוח שעובדים מולה.

זה לווא דווקא אומר שהמכס יסכים לסיווג שהמסווג טוען, לרוב מסווגים מקצועיים יסווגו תואם לצורה שבמכס, 

אך יש מקרים שיש "מחלוקת" לגבי סיווג המוצר, אז כשלא בטוחים ב-100% לגבי הסיווג,

כדי שלא תתקדמו להזמנה כשאתם לא בטוחים מה החוקיות של המוצר ואם בכלל משתלם לכם, 

מומלץ להתייעץ ולהתעמק לפני שמתקדמים להזמנה, כדי להבין את הסיווג הנכון.

אם אין לחץ של זמן,

יש אפשרות להגיש למכס בקשת סיווג פרה רולינג, שזה אומר לפנות למכס ולוודא מולו איך הוא מסווג את המוצר, 

מניסיונותיי לוקח לא מעט זמן לקבל תשובה, אבל אכן אופציה אפשרית.

לא בטוחים מה היבוא שאתם מבצעים ומה החוקים לגביו? מוזמנים לשאול את המומחים בקהילה שלנו –

קהילת יבוא מסחרי מעליבאבא

לעוד מאמרים בנושא יבוא מסחרי – עברו לבלוג

ברגע שאני מתוכנן מספיק מבחינת ההבנה הלוגיסטית של המלאי שלי,

יודע איך אני משתמש בכמה שיותר יעילות באחסנה, מבין מתי אני חייב שתהיה לי X סחורה,

מודע לקצב המכירות שלי ומבין מה המוצרים החזקים שלי (נקרא להם רבי מכר)

שבמידה ויהיה לי מחיר טוב, אוכל לשווק אותם עם דחיפה יותר חזקה ולמכור בכמות גדולה יותר ולהרוויח יותר.

מה שנקרא, יש לי פלטפורמת מכירה מאוד ברורה עם קהל שאני מכיר, מוכר לו ומכיר את הקצב שלו,

יש סיכוי גדול שאוכל לחתוך את עלויות הרכש בצורה משמעותית ממה שאני משלם עליהם כשאני קונה בכמות קטנה-סטנדרטית מיבואן.

למשל, מוצר שעולה בארץ במחיר סיטונאי 10 ₪ ובסין או במדינת היצוא 5 ₪ ולאחר העלויות הנוספות משרשרת האספקה המוצר מגיע לי ל-9 ₪.

אני מוכר היום ממנו 500 יחידות בחודש, אז עשיתי התאמצות גדולה כדי לייבא את המוצר ובסוף חסכתי 500 ₪ בחודש והורדתי מהנוחות של קבלת הסחורה שלי, כל ההתעסקות לא שווה.

במידה ואני קונה מוצר שעולה בארץ לצורך העניין 100 ₪ מיבואן/סיטונאי, ובמדינת היצוא 45 ₪ שלאחר העלויות הנוספות בשרשרת האספקה הגעתי למחיר של 65 ₪ ואני מוכר 500 יחידות בחודש, כאן כבר שווה לשקול את היבוא.

כדי לפשט – עלות קניה מיבואן/סיטונאי בארץ – 100 * 500 = 50,000 ₪.

לעומת יבוא מסחרי בעצמך – 65 * 500 = 32,500 ₪.

זאת אומרת חיסכון חודשי של 17,500 ₪ על מוצר אחד מהמוצרים שאני מוכר.

(אם תרצו להסתכל על זה אחרת אז רווח גדול יותר ב-17,500 ₪ על המוצר)

כדי לסבר את האוזן, מדובר על חיסכון/רווח של  – 17,500 ₪ כפול 12 חודשים = 210,000 ₪ בשנה.

הדוגמא שנתתי כאן היא לא קיצונית והדבר היחידי הקיצוני כאן הוא הפער

שאפשר לחסוך במידה ויש לך פלטפורמת מכירה ואתה מבצע יבוא למוצר/ים שלך.

כמובן שכל מוצר לגופו, וכל כמות לגופה, גודל המוצר

וכל מיני משתנים שעד שלא נבדוק, לא נבין כמה אנחנו יכולים לחסוך.