במשפט אחד למה בכלל מייבאים / מייצאים סחורות?

כדי להשתמש בכל המשאבים הקיימים לנו בעולם בדרך הכי יעילה, נכונה ורווחית.

 

זאת אומרת שאם לצורך העניין בברזיל מגדלים מנגו והתנאים מאפשרים לעשות את זה בצורה מאוד יעילה, מה שהופך את התהליך לזול יותר ומאפשר לקבל תוצר מעולה במחיר מצויין.

לעומת זאת באירופה ברוב המוחלט של המדינות גידול מנגו ממש לא כדאי, 

התנאים לא מתאימים, כל התהליך הופך למסורבל יותר וכמובן בעקבות כך – יקר יותר.

לכן ברזיל אחת היצואניות הגדולות בעולם של מנגו, 

ואירופה צורכת את המנגו הברזילאי יותר מכל מנגו אחר.

 

בישראל עיקר יכולות הייצור נמצאות בטכנולוגיה גבוהה וחקלאות, 

מעבר לזה יש יצרנים קטנים של מוצרים נוספים, אך היצרנות בארץ

 כמעט ולא קיימת בתחומים אחרים (ברור שיש יצרנות בכל מיני תחומים שונים, 

אבל לרוב היא קטנה ויחסית יקרה ולא כדאית) 

ומכאן נובע שאנחנו נשענים כמעט בכל תחום על יבוא וייצור בחו"ל, זה לא איזה נתון הזוי – כמעט כל המדינות בעולם נשענות על יבוא.

 

בשנת 2021 יבוא סחורות (ללא יהלומים) לישראל הסתכם ב- 86 מיליארד דולר (עלייה של %4.29 לעומת שנת 2020). 

*הנתון נלקח מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ניתן לצפות כאן.

 

אז מה זה אומר בעצם להיות יבואן?

בפשט, לרכוש סחורה מיצרן/ספק במדינה A (המדינה ממנה מייצאים את הסחורה שאתה צריך) ולדאוג להובלה ושחרור הסחורה במדינה B (המדינה שבה אתה מוכר את המוצרים שלך)

כל עסק המבוסס על קניה ומכירה של סחורה או שימוש רב בסחורה 

ספציפית באופן קבוע ולא מבצע יבוא, הוא סוג של יורה לעצמו ברגליים.

אומנם יכול להיות לך אחלה דיל עם ספק בארץ, נוחות,

 ואתם מכירים הרבה זמן והכל טוב ויפה, 

אבל הספק בארץ במקרה הטוב הוא היבואן ובמקרה הרע הוא סיטונאי שקונה מיבואן, 

זאת אומרת שלא משנה איך נסובב את הסיטואציה, אנחנו משלמים הרבה יותר אם אנחנו לא מייבאים את הסחורה שלנו.